מדקונף בע"מ ואח' נ' קופרשטוק ואח'

פסק דין

לפניי תביעה אשר הוגשה על ידי מדקונף בע"מ (להלן: "התובעת") ומר רון יגר (להלן: "התובע") כנגד ה"ה דוד ואנה קופרשטוק (להלן: "נתבעים 1 ו-2") וה"ה מאיר ואהובה שרר (להלן: "נתבעים 3 ו- 4") לתשלום סך של 83,000 ₪.

א.על פי התביעה, בחודש מאי 2010 בעת שביקר התובע בפארק התעשיה אפק בראש העין, נודע לו כי הנתבעים מציעים למכירה את זכויותיהם – זכויות חכירה מהוונות בנכס המהווה אולם הנמצא בקומת הקרקע של בית הנמצא ברחוב המלאכה 4 פינת רחוב העמל בפארק התעשייה הנ"ל, הידוע כחלק מחלקות 3 ו- 4 בגוש 8863 (להלן: "האולם").

על פי הצהרת הנתבעים, רכשו הם את האולם מאת חברה בשם פ.י.מ.ר בע"מ והם זכאים לכך שהאולם ירשם על שמם כיחידה בבית משותף. הבית טרם נרשם כבית משותף.

הזכויות באולם טרם נרשמו על שם רוכשיהן בלשכת רישום המקרקעין. הרישום מתנהל אצל מינהל מקרקעי ישראל ואצל החברה המשכנת באמצעות משרד עו"ד נשיץ ברנדיס ושות'.

מינהל מקרקעי ישראל מסרב לרשום את העברת הזכויות באולמות בפארק התעשייה בטענה כי רישום הבית המשותף מוטל על החברה המשכנת. האחרונה אינה ממלאת את המוטל עליה ואינה רושמת בית משותף.

התובע התקשר לנתבעים, ניהל איתם משא ומתן ארוך אשר בסופו של דבר הבשיל להסכם שלפיו תרכוש התובעת את האולם מאת הנתבעים.

כיוון שהתובעת נזקקה למשכנתא למימון רכישת האולם ביררה ומצאה, כי למרות חוסר האפשרות לרשום את העברת הזכויות במינהל מקרקעי ישראל, היא תוכל להיעזר במשכנתא לרכישת האולם.

התובעים טוענים, כי הוסכם בין הצדדים כי מחיר האולם יהיה סך של 830,000 ₪ בצירוף מע"מ. נותרו חילוקי דעות ביחס לתנאי התשלום. הנתבעים ביקשו לקבל את מלוא המחיר במזומן ואילו התובעת ביקשה לשלם חלק במזומן וחלק עם העמדת כספי המשכנתא לרשותה – פרק זמן שבין חודשיים לשלושה מיום חתימת ההסכם.

פגישה שהתקיימה במשרד ב"כ התובעים בין התובעים לבין הנתבעים בהשתתפות בא-כוחם, הסתיימה ללא סיכום. בסופו של דבר, הסכימו התובעים לתנאי תשלום שלפיהם תשלם התובעת לנתבעים סך של 330,000 ₪ בחתימת ההסכם והיתרה תוך 60 יום מהמועד הנ"ל וכנגד מסירת החזקה באולם.

לאחר הסכמה זו, ביום 24.10.2010 לבקשת ב"כ הנתבעים, העביר ב"כ התובעת טיוטת הסכם לב"כ הנתבעים. משלא התקבלו הערות ב"כ הנתבעים לטיוטה, נערך עימו בירור שממנו עלה כי הנתבעים פנו לעורך דין אחר כדי שייצגם.

לאחר מספר ימים, יצר בא-כוחם החדש של הנתבעים קשר עם ב"כ התובעים וביום 31.10.2010 העביר לו טיוטת הסכם למכירת האולם.

טיוטה זו הועברה לאחר מכן בדואר אלקטרוני וב"כ התובעת העיר על גבי טיוטה זו את הערותיו וביקש כי התשלום האחרון יהיה תוך 60 ימי עסקים ממועד חתימת ההסכם.

ב"כ הנתבעים השיב לטיוטה זו וביקש בקשה אחת בלבד והיא, לנקוב מועד מסוים לביצוע התשלום להבדיל מפרק זמן של מספר ימים.

התובעים טוענים, כי לאחר שהוחלפו טיוטות בין הצדדים אשר גיבשו את ההסכם במלואו, השתררה דממה מצד הנתבעים.

פניית ב"כ התובעת בעניין זה לב"כ הנתבעים במכתב מיום 14.11.2010 – לא נענתה.

לב"כ התובעים הגיע דואר אלקטרוני אשר לא הופנה אליו ואשר במסגרתו התבקשה הנמענת לבדוק עם הנתבעים אם הם ממשיכים בהסכם – ואם לאו, להודיע על כך לתובעים.

פנייה נוספת של ב"כ התובעת מיום 23.11.2010 לב"כ הנתבעים ובו דרישה לחתום על ההסכם – לא נענתה.

נטען, כי עד היום לא נמסרה הודעה בכתב לתובעת אודות הסיבה שבגינה חדלו הנתבעים מהליכי חתימת ההסכם.

בעל-פה נמסר לתובעת, כי התגלה לנתבעים כי על המכירה יחול היטל השבחה והם אינם מוכנים לשאת בו – ועל כן, חוזרים בהם מההסכם.